לגליזציה בקנדה: המדריך המלא לחוקי הקנאביס החדשים

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp

 איך לרכוש קנאביס בקנדה כשהוא הפך לחוקי?

קנדה הפכה למדינה השנייה בעולם המאפשרת שוק קנאביס חוקי למטרות פנאי. מעצמת הקנאביס הרפואי המובילה החליטה להנהיג חוק לגליזציה חדש שמטרתו לפתוח שוק מריחואנה מסודר ומאורגן היטב המתיר גידול ביתי, שימוש עצמי ומסחר חוקי של העשב הירוק.

עם זאת, כשלוקחים בחשבון שמדובר במדינה ענקית עם עשרות פרובינציות נפרדות בעלות ממשל עצמי ואוטונומיה חלקית, קשה לחזות מראש כיצד הלגליזציה הממשלתית תיושם בכל חלקי המדינה השונים.

אבל אם אתם חושבים שקנדה הפכה לגן עדן לסטלנים שבו תוכלו לעופף, לסחור ולגלגל כמה שבא לכם בכל מקום אפשרי, אז תרדו לקרקע ותחזרו למציאות: שוק הקנאביס הממשלתי הוא מיזם חסר תקדים וראשון מסוגו בעולם.

התחום יהיה נתון לפיקוח נוקשה ורגולציה מחמירה, כך כדאי שתדעו את הכללים והתקנות, לפני שאתם נוהרים לקנדה כדי להתמסטל בלי הפסקה: נותרו עדיין המון שאלות בקשר להשפעות של המהלך הנועז, אז אנחנו ננסה לעשות סדר בדברים ולספק מדריך מקיף ומפורט לצריכת גראס בקנדה בעידן החדש והמרגש הזה.

קודם כל, בואו נתחיל מהפרטים הבסיסיים: ב-17 באוקטובר 2018 הלגליזציה של הקנאביס נכנסה לתוקף. התאריך החשוב הזה נכנס לדפי ההיסטוריה והעשב הירוק הפך לחוקי. מבוגרים בקנדה יוכלו לרכוש בחופשיות עלי מריחואנה מיובשים, שמני קנאביס, וג’וינטים קטנים מגולגלים מראש מסוחרים מורשים בעלי רישיון ממשלתי.

בנוסף, הם גם רשאים לגדל צמחי קנאביס בביתם. אלה הקווים הכלליים של החוק הממשלתי, אבל כשמנסים לבחון את הפרטים המעשיים ולהבין כיצד מתבצע השימוש והמסחר של הגראס בת’כלס – כאן מתחילה הבעיה האמיתית.

כל פרובינציה (מחוז) קיבלה רשות לנסח מדיניות פרטנית משלה בנוגע ליישום החוק, ולכן דברים כמו גיל השימוש המותר, כמויות החזקת הסם המותרות, אופן מכירת המריחואנה, וחוקי הצריכה במקומות ציבוריים – כל זה משתנה באופן נרחב ממקום למקום. אין חוק אחיד שמחייב את כל המקומות במדינה, מה שרק מקשה על הבנת הזכויות המגיעות לכם על פי החוק החדש. אז אם אתם מתכננים לבקר בקנדה, לפניכם כמה דגשים ועקרונות חשובים בנוגע למדיניות החדשה שאתם חייבים להכיר.

עבור מטיילים שנכנסים לקנדה

 

חוק הלגליזציה החדש אמור להפוך את המדינה ליעד תיירותי חם ומבוקש במיוחד, במיוחד עבור האמריקאים שכבר יוצרים פקקי תנועה אדירים בגבול.

אבל לפני שחובבי ומגדלי הקנאביס יערקו בהמוניהם לשכנה מהצפון, אני חייב לצנן את ההתלהבות וההיסטריה שעוברת כל גבול: אל תצפו שקנדה הפכה למזנון " עשן כפי יכולתך" שבו תוכלו להתמסטל מסביב לשעון או להציע את החומר שלכם לכל מי שרק אפשר ובלי הגבלה, זה ממש לא הולך לעבוד בצורה הזאת.

שוב, קיימים הבדלים עצומים בין חוקי הקנאביס במחוזות השונים ואי אפשר לסכם את המדיניות בכל מקום במשפט אחד או שניים.

כרגע, הגורם המשותף היחיד לכל הפרובינציות הוא פירוט מוצרי המריחואנה שתוכלו לרכוש: עלי קנאביס מיובשים, שמנים, ג’וינטים מגולגלים מראש, וצמחים בגידול ביתי. (מאכלים עם גראס עבור צריכה בשעות הפנאי נמצאים כרגע ברשימה השחורה והחקיקה לגביהם תקועה. אבל הם זמינים אצל ספקים מורשים של מריחואנה רפואית). כל שאר הפרטים נקבעים על ידי הרשויות המחוזיות והמקומיות השונות, כולל נקודות המפתח הבאות:

* מי יכול לרכוש קנאביס?: מבוגרים מעל גיל 18 במדינת אלברטה, הפרובינציות האחרות מתכוונות להעלות את הגיל המותר ל-19, וקוויבק מתכוונת להתיר רק לבני 21 ומעלה לקנות מריחואנה באופן חוקי.

* מגבלות החזקת הסם: החוק הפדרלי מתיר להחזיק עד 30 גרם מריחואנה מיובשת בציבור ולגדל ארבעה שתילי קנאביס לכל היותר בבית, אבל לפרובינציות הקנדיות השונות יש סמכות מלאה להוריד את הכמויות אלה.

* ערוצי מכירת המריחואנה: ניתן יהיה לרכוש קנאביס בחנויות ייעודיות ובאמצעות האינטרנט, למרות שגם זה שונה ממקום למקום. הפרובינציות Ontario ו- Nunavut מאפשרות לרכוש עשב רק באמצעות האינטרנט, בעוד שמחוזות אחרים יתמכו בהקמת חנויות רגילות בעלות רישיון ממשלתי מיוחד.

* חוקי צריכה בציבור: זה כאב הראש הגדול ביותר עבור תיירים. כל פרובינציה במדינה רשאית להטיל תקנות, איסורים וקנסות משלה.

נהיגה תחת השפעת קנאביס: הנהיגה לאחר צריכת מריחואנה אסורה במדינה ולקראת הלגליזציה של הקנאביס, הרשויות בקנדה אף בחנו מכשירי בדיקת וזיהוי סמים חדשים. למרות המדיניות החדשה כלפי נהיגה תחת השפעת קנאביס, כל פרובינציה או רשות מקומית תאכוף אותה בצורה שונה.

בשורה התחתונה, אתם צריכים להכיר את החוקים המקומיים של המחוזות והפרובינציות שאתם מבקרים ושוהים בהם. אין מה לעשות, אמצעי זה יבטיח שאתם עומדים בתקנות והוראות החוק ויחסוך לכם המון בעיות וצרות.

תוכלו למצוא בקלות את הפירוט המלא של החוקים של כל פרובינציה לגידול, צריכה ושימוש בקנאביס באתר האינטרנט הרשמי שלה.

רק אל תתפתו לחשוב ששוק המריחואנה החוקי בקנדה יהפוך את העסק לחגיגה אחת גדולה בלי גבולות ומגבלות. ועוד נקודה חשובה אחת: אל תקחו אתכם מהבית גראס שרכשתם בצורה חוקית (מארצות הברית או אורוגוואי): חל איסור חמור להכניס מריחואנה לקנדה, אפילו אם היא לשימוש רפואי.

חנות קנאביס

עבור מטיילים

שיוצאים מקנדה

 

חציית הגבול היא הליך מורכב ומסובך יותר עבור קנדים המעוניינים לבקר בחו"ל, במיוחד אם הם נוסעים לארצות הברית. כמו שאתם בטח יודעים, אסור להעביר גראס דרך גבולות בינלאומיים. כמובן שזה לא חידוש גדול עבור רובכם, אבל אפשר להסתבך בצרות גדולות גם אם אינכם מחזיקים אפילו גרם אחד של מריחואנה בעת מעבר למדינה אחרת.

אם אתם עובדים בתעשיית הקנאביס החוקית והמשגשגת בקנדה (משרת החלומות של כל סטלן) או אפילו מודים שעשיתם את הנורא מכל ועישנתם ג’וינט בעבר, אז יכולים אפילו לאסור את כניסתכם לארה"ב. הפקידים הממשלתיים בקנדה מודעים לתופעה הזאת, אבל אין להם מה לעשות בעניין.

הקנאביס אסור על פי החוק בארצות הברית ולכן כל צרכן של קנאביס או עובד בתעשיית המריחואנה יכול לחוות קשיים בכניסה למדינה. אם אתם עובדים בתחום הקנאביס ומנסים לעבור מקנדה לארצות הברית לנסיעת "עסקים", אז מחכות לכם צרות צרורות ואתם עלולים להתקשות להיכנס לתחומי ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות.

המדיניות הרשמית של רשות המכס האמריקנית קובעת שאם אתם מועסקים בתעשיית הקנאביס החוקית בקנדה, תוכלו להיכנס בלי כל בעיה לתחומי ארצות הברית אם מטרת הביקור שלכם לא קשורה לעבודתכם. אבל אם מטרת הנסיעה שלכם קשורה לגידול או מסחר של גראס, לא תוכלו להיכנס לארצות הברית.

אז, איך הקנדים מתגברים על הבעיה הזאת ועוקפים את האיסור הזה ? החדשות הטובות שכל זה לא נוגע לרוב התיירים שלא קשורים לתעשיית הקנאביס או באים לתפוס ראש במקום שבו אפשר להשיג מריחואנה באופן חוקי בלי להתחבא ולהתבייש.

אבל, כשאתם עוברים את הגבול, תקפידו לא להשוויץ בפני פקידי המכס שעישנתם אחלה של חומר אתמול בלילה.

החבר’ה שקשורים לתעשיית המריחואנה בקנדה וחייבים לבקר בארצות הברית למטרות עבודה, נתקלים במבוי סתום – הם צריכים לבחור בין שתי אפשרויות לא אטרקטיביות במיוחד: לנסות למרוח את השוטרים בגבול ולשקר להם או לחטוף איסור כניסה לארצות הברית לכל החיים. כמובן, שהכול תלוי בפקיד הספציפי שתעמדו מולו ובשאלות שהוא ישאל אתכם.

אולי תיפלו על טיפוס קשוח וקפדני שיידבק אליכם כמו עלוקה ויתעקש להשאיר כל מה שקשור לעשב הירוק בקנדה, או שיתמזל מזלכם ותפגשו טיפוס נחמד שרק רוצה לסיים את המשמרת שלו ולרוץ הביתה לעשן באנג. בכל מקרה, תנסו להיות כנים עד כמה שאפשר, אבל בלי להפליל את עצמכם.

 דברים שאסור להגיד או לעשות בשדה התעופה

 

נכון שקיימות כמה מדינות נאורות ומתקדמות בארצות הברית שבהן הקנאביס חוקי ומותר, אבל זה לא הולך לעזור לכם ולפטור אתכם מתקנות המכס ומעבר הגבולות. תזכרו שהשוטרים בגבול כפופים לחוק הפדרלי בארצות הברית, שבו הקנאביס מוגדר כחומר אסור.

אז תזכרו לא לספר בקול רם על הסאטלה המדהימה שהייתה לכם ואף פעם אל תעבירו מריחואנה למדינה אחרת: מדובר במעשה לא חוקי שתצטערו עליו זמן רב.

גם אם אתם מתכוונים לקחת את העשב למדינה אמריקאית שבה קיימת לגליזציה של הקנאביס (וושינגטון, ורמונט, מיין, או אלסקה), זה עדיין לא יועיל לכם. אז, פשוט אל תעשו את זה.

איך הלגליזציה של הקנאביס בקנדה משפיעה על כל השאר?

 

אז, נניח שאתם לא תושבים מקומיים ואתם שמים קצוץ על החוק הקנדי ואפילו לא מתכוונים לבקר שם בקרוב. למה כל הרעש הזה סביב שוק הקנאביס החוקי בקנדה בכלל צריך לעניין אתכם?

פשוט מאוד- הפרויקט הממשלתי המהפכני הזה לא ישפיע רק על החוק הקנדי. מדובר רק בתחילתו של תהליך ארוך וניסוי יחיד במינו שיכה גלים גם במדינות אחרות. עם הזמן, הולכים להיווצר טונות של תקדימים משפטיים, וכולנו נוכל לראות את ההשפעות החברתיות האמיתיות של שוק קנאביס ממוסד.

לאחר שקנדה אישרה שימוש במריחואנה למטרות שעשוע והנאה, נשארו עוד המון שאלות לא פתורות:

האם היא תחקה את קליפורניה ותבטל הרשעות קודמות שקשורות לשימוש בקנאביס, עקב אפלייה לרעה של שחורים ובני מיעוטים?

האם היישום הפרטני של החוק בכל אחת מהפרובינציות והמחוזות במדינה יעבור בצורה חלקה ובלי תקלות?

כיצד ההכנסות המטורפות מהמיסוי על מכירת קנאביס יועברו מהממשלה הפדרלית לפרובינציות השונות וישמשו לשיפור החינוך, התשתיות וההשכלה במדינה?

האם ועד כמה תעשיית הקנאביס הממשלתית תהיה אמינה ומקצועית או שהיא תמשוך אליה בעיקר תאגידי תרופות מושחתים וגורמים מפוקפקים?

לא משנה מהן ההשקפות והדעות שלכם בנוגע לקנאביס, אין ספק שההקמה של שוק הקנאביס הממשלתי הגדול ביותר בהיסטוריה המודרנית הוא אירוע היסטורי חשוב ומכונן.

עיני העולם נשואות לקנדה ובוחנות היטב כיצד מתפתח המיזם המסקרן הזה. מדינות רבות יעקבו אחרי מידת ההתקדמות וההצלחה של המודל הקנדי החדשני ויכריעו האם כדאי ומשתלם לחקות אותו ולנהוג באופן דומה.

מעשני המריחואנה ופעילי המאבק למעל לגליזציה של הקנאביס צריכים להחזיק אצבעות שהניסיון הקנדי יצליח ויספק את הסחורה – זה יכול לשנות לגמרי את התדמית של הקנאביס בעיני הממשלה, היחס הציבורי אליו והמדיניות הממשלתית והבינלאומית סביבו.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הזמנה חדשה: לגליזציה בקנדה: המדריך המלא לחוקי הקנאביס החדשים

הזמנה דיסקרטית | משלוח חינם