היבריד
"היבריד" הוא שם לזנים רבים של קנאביס אשר עבר הכאלה עם זנים אחרים. הרבה מאוד מגדלי קנאביס לוקחים תכונות מכמה צמחים ואז יוצרים מהן צמח חדש עם תכונות משלו. אפשר לומר שרוב זני הקנאביס בימינו הם היבריד. למעשה, זני הקנאביס החזקים ביותר – עם אחוז הTHC (החומר הפעיל בקנאביס) הגבוהה ביותר, הן זנים שעברו הכלאה. הוריאציות לסוגים שונים של הכלאות היא אין סופית: כל אחד יכול לקחת כמה זנים של קנאביס ופשוט "לערבב" אותם אחד עם השני כדי ליצור משהו חדש שלא היה קיים לפני. וזאת בדיוק הסיבה לכמות הכה עצומה של זנים מכל כך הרבה סוגים, עד לרמה שלכל מדינה עם כמות משתמשים מכובדת יש את הזן התרבותי שלה שיוצר בידי המגדלים המקומיים.
יתרונות של היבריד:
- מאפשר משחק עם התכונות של הזנים הרגילים והזנים ההיברידים האחרים.
- אין סוף אפשרויות של ערבובים.
- הרבה מאוד וריאציות.
- טעמים שונים וכמו כן ארומה שונה בכל סוג.
- אפשר למצוא הכלאה עם השפעה מאוד חזקה ומיידית, ולהיפך: השפעה מאוד רכה שמתגברת.
מאפיינים פיזייים של זני היבריד:
היבריד כשמו הוא: הכלאה. לכן אין מאפיינים פיזיים כוללים לזנים הללו, חוץ מהיותם כמובן צמחי קנאביס 🙂 הזנים הללו באים בשלל מגוון של צורות, צבעים, גדלים, ריחות וכמובן השפעות. למי שאוהב סוג מסויים של היבריד ומכיר את השם שלו, יוכל לדעת למה לצפות. עם זאת, למי שרוצה להתנסות עם סוגים שונים מומלץ קודם לחפש מידע על ההשפעה של הזן הספציפי הזה.
